מי אנחנו

 

"ממוריה דל קארר" (זכרון הרחוב,  Memòria del Carrer) הוא צוות מחקר המורכב מאנשים שמזה זמן רב עוסקים בלימוד, במחקר ובחילופי-מידע על צאצאי היהודים האנוסים ממיורקה – הצ'ואטס- וגם בכל הנוגע לנוכחות היהודים במיורקה.

 

"ממוריה דל קארר" היא אגודה פתוחה העוסקת בתחום זה  כדי לשחזר  מקורות בכתב ובעל פה מסוגים שונים לשימושם של חוקרים ושל כל   המעוניינים בכך.

 

חברי "ממוריה דל קארר" סבורים שהתנאים כעת לחקר ולהפצת חלק זה של ההיסטוריה שלנו ,טובים מבעבר,  אבל דווקא משום כך אנחנו מודעים לצורך להתאמץ כדי לערוב לאובייקטיביות ולאיכות המחקרים וכמו כן אנו יודעים שחילופי המידע והעבודה הקבוצתית הם דרך להשיג את המטרה.

 

מטרת האתר, היא לדון ולתאם בין חברי הצוות ולהיות בו זמנית  אמצעי לשיתוף פעולה והפצת מידע על  הצ'ואטס והיהודים ממיורקה למען כל המעוניינים בכך. 

 

 

אל קארר (הרחוב, El Carrer)

 

האנוסים צאצאי היהודים, כונו ואף כינו את עצמם "אנשי הקארר" (אנשי הרחוב).  הביטוי הזה – שנמנע משימוש במילה צ'ואטה, כינוי מעליב לדעתם, הוא כינוי או צורה להימנע מהקשר ל"קארר דל סג'ל" ( Carrer del Segell), כעת רחוב  Jaume II.  ה"קארר דל סג'ל" בשל חשיבותו, העניק את שמו לכל שכונת "דל סג'ל" (Barri del Segell), שהיתה מורכבת מרחובות "סנט ברטומיאו" (Carrer de Sant Bartomeu) , "מונג'יס" (Carrer de les Monges), "בורסריה" (Borseria), "ארג'נטיריה" (Argenteria), "סנטה איאולליה" (Santa Eulàlia), קאריר "דילס לומס" (Carrer dels Llums), "פלאזה די לה פיסקטריה" (Plaça de la Pescateria), קארר "דיל פורן דילס פנירס" (Carrer del Forn dels Paners) וסוף הרחוב Jaume II.

 

ב"קל מנור" (Call Menor) כבר בתקופה המוסלמית כנראה היה בית כנסת, אחר כך היתה שם כנסיית "סנט ברטומיאו" (Sant Bartomeu), ברחוב באותו שם, ועכשיו נמצא במקום בנק ספרד.

 

כמה נתונים מצביעים על כך שייתכן כי קבוצה חשובה של אנוסים מגל המתנצרים האחרון מ- 1435 עברו לאזור הזה בפלמה דה מיורקה ולפיכך הם נקראו "אנשי הרחוב".

 

האמת היא שבמשך כמעט 500 שנים, מהמאה השש עשרה עד כמעט מחצית המאה העשרים באזור הזה בפלמה דה מיורקה גרו מרבית המשפחות שנשאו שמות משפחה המאפיינים את הצ'ואטס.

 

 

 

הצ'ואטס

 

אף אל פי שהגדרת "צ'ואטס" שנויה במחלוקת, להלן מאפייני ההגדרה העיקריים: תושבי מיורקה , צאצאי היהודים שנשפטו ונידונו על ידי האינקויזיציה בסוף המאה השבע עשרה, הנושאים אחד מחמישה עשר שמות המשפחה שתושבי האי מחשיבים אותם כשמות משפחה עבריים ומקום מגוריהם לרוב באזור הנקרא "קל מנור" (Call Menor).  לכן, חשוב מאוד, לא לבלבל את נוכחות היהודים מהתקופה  הרומאית במיורקה עם ההיסטוריה של הצ'ואטס, תת-קבוצה של היהודים האנוסים, שייכים כיום לקהילה הנוצרית הקתולית.

 

חמישה עשר שמות המשפחה הם: Aguiló, Bonnín, Cortès, Corteza, Fuster, Martí,       Miró, Picó, Pinya, Pomar, Segura, Valls, Valentí, Valleriola  ו Tarongí. בתקופות מסוימות  היו שמות משפחה אחרים שאף הם נחשבו צ'ואטס, כמו ה- Moyàs, כמה Suredes , ה- Galianas, כמה Serres או כמה Flores.

 

יש לציין שבמקרים מסויימים, לדוגמא Fusters וMartins,  יש אנשים ומשפחות שאף פעם לא  נחשבו צ'ואטס. גם לא האנשים שבאו מחוץ למיורקה ששם משפחתם הוא אחד מחמישה עשר השמות כמו שקורה עם Cortès, Segura או Fuster, שבאו מחצי-האי האיברי. 

 

הצ'ואטס היו קבוצה חברתית שבניה סבלו בידול והפלייה והדבר חיזק את זהותם ואת התלכדותם סביב הקהילה שלהם. הם נאלצו להתחתן ביניהם ולעסוק במקצועות מוגדרים. אך גם בקרב הצ'ואטס היו מעמדות חברתיים שונים.

 

למרות הקתוליות שלהם,  הכנסייה עצמה הפלתה אותם עד המאה

העשרים ולא אפשרה להם למלא תפקידים בכנסייה וללמוד לימודי דת.

 

המקרה של הצ'ואטס, שעם הזמן הפכו לקהילה גנטית שונה , הוא היחיד בעולם שאינו קשור להיסטוריה של יתר יהדות ספרד.

 

יש להדגיש שכאשר המלכים הקתולים גירשו את היהודים מספרד, אף יהודי לא עזב את מיורקה.

 

עובדה זו מובילה אותנו לפרדוכס שרק אנשים עם שמות המשפחה האופיינים לצ'ואטס סבלו מהפלייה חברתית למרות שהוכח שהרבה מצאצאי היהודים  ממיורקה נשפטו על ידי האינקויזיציה.